מתי ייגמר התיק? מתי אני אקבל את הכסף? כמה זמן לוקח לבית המשפט?

כמה זמן תיקח התביעה?

כמה זמן עד שהתיק יתברר?

מתי אני אקבל את הכסף ?

אחת ו/או כל השאלות לעיל, יהיו אחת השאלות הראשונות של לקוח, בהחלט נושא שמצדיק כתיבה.

כדי לענות על השאלות לעיל, צריך קודם להבין באיזה הליך ובאיזה בית משפט אנו עתידים להתמודד.

יש סמכות מקומית, שקובעת איפה גיאוגרפית התביעה תתברר, ויש סמכות עניינית , שקובעת את סוג בית המשפט שיידון בתביעה.

אחרי שמפענחים את הסמכות העניינית הרלוונטית והמומלצת , מומלץ להשתמש בניסיון של עורך דין, שיודע איזה בתי משפט פחות עמוסים. גם בצפון, בדרום ובמרכז. יש בתי משפט עם פחות עומס ששם התביעות יתבררו בצורה יותר מהירה .

החוק קובע "ערכאות שיפוט" שהם ברירת מחדל במצבים מסוימים, ו"ערכאות שיפוט" שהם בגדר אופציה נוספת, משמש בגדר "רשות".

ההליך ובית המשפט שבו נתנהל ישפיעו באופן ישיר על לוח הזמנים של בירור התביעה, והזמן שייקח עד לקבלת פסק דין.

כאן נכנס היתרון של מנגנון הפשרה, פשרה היא הסכמה על דרך ליישוב הסכסוך שמקובלת על שני הצדדים, יכולה לקרות בכל שלב של ההליך, אפילו לפני תחילתו , ובכך לחסוך זמן יקר לצדדים, וגם למערכת המשפט.

הערכאות שהן בגדר ברירת מחדל בהליכים אזרחיים הן : תביעה בסדר דין מהיר בבית משפט השלום, תביעה רגילה בבית משפט השלום, תביעה בבית משפט המחוזי .

יש ערכאה נוספת בעולם האזרחי, שהיא בגדר רשות, בתביעות כספיות על סכומים של עד 34600 ₪ . זהו הליך , שמטרתו לאפשר פתרון של סכסוכים "קטנים", ע"י זירוז ההליך, ייצוג ללא עורכי דין ואגרה מופחתת, של אחוז אחד מסכום התביעה במקום 2.5 אחוז כמוקבל בתביעות כספיות אחרות.

תביעות קטנות זהו הליך שאמור להיות הכי מהיר במערכת המשפט האזרחית, בהתאם, אין ציפייה לכתבי טענות מושקעים, אלא תמציתיים, יש דיון אחד קצר בלבד, פסק הדין ניתן לכל היותר לאחר שבועיים,

סדר דין מהיר. הינו חובה בתביעות עד 75 אלף ₪ . בהליך זה יש להגיש כתב הגנה תוך 45 ימים , בתקנות החדשות החל משנת 2021 , לא מקובל להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה. יש לקיים קדם משפט כ90 יום, לאחר כתב הטענות האחרון, והדיון העיקרי אמור להתקיים עד 6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. לרוב יש דיון אחד. השם של ההליך "מהיר", ולוח הזמנים הקפדני שהתקנות קובעות, אמורים באמת לאפשר ייעול הליכים וקיצור זמן הטיפול בתביעות. לצערי, בעולם המעשה, בבתי משפט עמוסים, מתקשים לעמוד בתקנות, וגם תיקים במסלול של סדר דין מהיר נמשכים מעל שנה לרוב, רק בגלל עומס של המערכת, כמובן שם יש מצבים שעד נעלם, או יש שיקולים מהותיים לעכב את התיק.

סדר דין רגיל . כל תביעה כספית אזרחית, מעל ל75 אלף, עד 2.5 מיליון ₪ , תתברר בבית משפט השלום, ותביעות כספיות מעל לסכום זה יתבררו בבית משפט המחוזי. בסדר דין זה, יש הבדלים רבים מסדר דין מהיר, ראשית יש להגיש כתב הגנה תוך 60 יום. בניגוד לסדר דין מהיר, שעם הגשת התביעה וכתב ההגנה, יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטים, חוות דעת וכו', בסדר דין רגיל, יש לוחות זמנים של החלפת שאלונים, גילוי מסמכים, חוות דעת רפואית וכו'. משתנים שמעכבים את ההליך בצורה בלתי צפויה. קשה לנבא את אורך ההליך בסדר דין רגיל, אשר יושפע ממורכבות התיק, ועומס בית המשפט שדן בו וכמובן להתנהגות הצדדים ורצונם לסיים את התיק יש השפעה רבה.

יש בתי דין ייעודיים לנושאים מסוימים , כגון : בית דין דתי , בתי דין לעבודה, בית משפט לעניינים כלכליים, בתי משפט מנהליים, ואפילו בית משפט לימאות. אלו בתי משפט, שעוסקים בתחום ספציפי בלבד ולהם הסמכות העניינת במחלוקות בתחומים אלו, נשאיר אותם למאמר אחר.

נזקי גוף

תביעה בשל נזק גוף שאינה נובעת מפגיעה שהותירה נכות, קצב התקדמותה יהיה כאמור לעיל בהתאם לערכאה. כאשר יש נזק גוף משמעותי אשר משאיר אחוזי נכות מסוימים אצל התובע, התיקים יכולים להימשך שנים ולו רק בגלל שמומחה קבע "נכות זמנית" , זאת אומרת שהנזק לא סיים להתגבש, והוא רוצה לבדוק שוב את התובע ולראות מה יהיה המצב הקבוע שלו כתוצאה מהפגיעה, לאחר תקופה משמעותית של שנה/שנתיים/ואף יותר. בתביעות של נזק גוף משמעותי יש חשיבות רבה ללוח הזמנים שהרופאים , נותנים את חוות דעתם לגבי הנזק, והאם הם נותנים נכות קבועה או זמנית, שכן כל קצב התקדמות התיק שיכול להתעכב שנים, תלוי רק בהם.

חברות הביטוח מנצלות את "ההתשה" בניהול תביעה על נזק גוף, ומנסות לסיים בפשרות מהירות את התיקים, לפעמים יש פשרות נכונות וחכמות, אך לפעמים חברות הביטוח חוסכות לא מעט כסף שהיו צריכים לשלם לתובע לאחר פסק דין.

מקרקעין

עולם בפני עצמו, תביעות הקשורות לחזקה, שימוש, חלוקת שימוש, פירוק שיתוף יהיו בסמכות ערכאות בתי משפט השלום. תביעות בענייני בעלות וכל עניין אחר יהיו בסמכות בית משפט המחוזי.

כאשר תובעים גם סעד כספי, וגם סעד מעולם המקרקעין, שהם בסמכות בתי משפט שונים, נאלץ לפצל את התביעות.

כאשר תובעים שני סעדים מעולם המקרקעין, לצורך העניין גם חזקה, וגם בעלות. ילך הטפל אחרי העיקר, והעניין יתברר לפני הסעד העיקרי, במקרה שלנו הבעלות, קרי הסמכות שמורה למחוזי.