כאשר ניגשים, להליך של תביעה מול חברות הביטוח/ביטוח לאומי, יש חשש וסטיגמה מהיתקלות בחוקרים פרטיים- שיעקבו אחר התובע, " ירדו אל חייו בצורה משפילה" וכו' .
החוקרים יכולים לגשת להזדהות כחוקרים, וממש לתשאל בצורה גלויה, לבקש להיכנס אל ביתכם על מנת להתרשם האם קיימת סביבה טיפולית/ שונה וכו' במגורים. לראות ולצלם איך אתם מתפקדים, תוך כדי שיחה בצורה סמויה לעיתים.
לעיתים החוקרים אף עושים את עבודתם "בסמוי" וניגשים לאסוף מידע תחת מסווה מסוים של נותן שירות כזה או אחר- דבר שכאמור אסור ואין לשתף אתו פעולה ברגע שחושדים באדם מולנו.
ראשית, נציין שבעבר וגם כיום חלק מהחוקרים אשר לדעתי הם מדגם מייצג של האוכלוסייה, אכן עוברים לפעמים את הקו הדק שבין חקירה לגיטימית ובין פגיעה בפרטיות אפילו במקרים נדירים עד כדי השפלה.
שנית, חשוב לזכור שכל חוקר, מטעם כל חברת הביטוח שלא תהיה. הוא לא נציג של החוק – ובהחלט יש לנו יכולת וזכות לתחום את המפגשים איתם, ככל שהם אכן מזדהים כחוקרים ויש עם התובע, שלא תמיד נמצא במיטבו, מישהו שיעמוד על זכויותיו. בהתאם לכל לקוח, העצה עלולה להשתנות בין שיתוף פעולה עם החוקר לבין הפנייה לעורך דין שיתנהל מול החוקר.
שלישית, חוקרים פרטיים היא לרוב משוכה שהכרחי לעבור בתביעות של נזקי גוף בתאונות דרכים, ועדיף לשתף פעולה עד גבול מסוים – שכן, גם ככה אנו נותנים גישה למידע הרפואי שלנו .אך עם התנהלות נכונה, הפגישה עם החוקר- תיעשה בצורה מקצועית וממצה, שמצד אחד תאפשר לחברת הביטוח לקבל את המידע הרלוונטי לה , ומצד שני תאפשר לשמור על הזכויות שלכם והיכולת לנהל הליך משפטי ללא פחד.
חשוב לזכור, שמסירת מידע שגוי מוגזם ושקרי עלול להוות, ירייה לעצמכם ברגל בהליך המשפטי, לכן חשוב להיות שקולים ומחושבים במהלך הדרך – ותמיד לזכור ולא לפחד מכך, שאולי מישהו בוחן או מסתכל עליכם
התוכן הנ"ל מהווה תוכן שיווקי ולא ייעוץ משפטי- השימוש באחריות המשתמש בלבד.