פסק דין על דרך הפשרה / סעיף 79 א'.

פסיקה על פי סעיף סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ''ד-1984.

מזה פסק דין על דרך הפשרה במשפט האזרחי?

כנראה לא מה שאתם חושבים אלא אם כן יש לכם ידע מוקדם.

מזה פסק דין לא מנומק?

להבדיל מפשרה שמקבלת תוקף של פסק דין.

בשפה פשוטה נוהגים לקרוא לזה בשם המטעה פסיקה על דרך הפשרה.

שהמילה פשרה לא תטעה, השופט מוסמך לקבל את התביעה במלואה או לדחות אותה.

המשמעות בפועל היא שהפשרה שהצדדים מסכימים עליה היא לתת לשופט את היכולת לפסוק על בסיס הקיים לפניו, גם אם זה בשלב מאוד מוקדם של התיק , לפני עדויות וחקירות .

החסרונות על רגל אחת , פסק דין לפי סעיף 79א' יהיה לא מנומק, משמע השופט יסביר בכמה שורות מאוד מעטות למה החליט בצורה כזו או אחרת, מבלי לפרט באיזה אופן ראיות ושיקולים השפיעו על פסיקתו.

לכן כמעט בלתי אפשרי לערער על פסק דין שניתן על דרך הפשרה , אלא אם כן הייתה: חריגה מסמכות, אי שמיעת טענות של אחד הצדדים , ובמקרים קיצוניים של החלטות ומסקנות לא סבירות .

היתרונות : אם יש צד עסקי או מקצועי בתביעה, לפעמים הוא מעדיף שפסק הדין הפומבי לא יהיה מנומק , מקצר את ההליך , מקצר את זמן ההמתנה לפסק הדין, ומפחית את הוצאות המשפט שבית המשפט יטיל על הצד המפסיד.

בעת ההחלטה האם להסכים לפסק דין על פי סעיף 79 א' , צריך לשלוט לחלוטין בכל המסמכים הקיימים בתיק. כדי לדעת להעריך היטב את תמונת המצב שכרגע פרושה בפניי השופט, האם היא לטובתנו , והאם בניהול הליך הוכחות יש פוטנציאל לשפר את מאזן הראיות והסיכויים לשכנע את השופט בצדקתנו. או האם בניהול ההוכחות, יש פוטנציאל להשפיע על גובה הפיצוי , אם וכאשר ייפסק.

ניתן להסכים על פסיקה על פי סעיף 79 א', בשלבים שונים של ההליך , ובתנאים משתנים.

הצדדים יכולים להסכים על טווח מסוים שהשופט יפסוק בו, אם השופט משתף פעולה, או אף מציע את זה. זאת אומרת, מסכימים לפסק דין לא מנומק שיכלול פיצויים בין 10 אלף ₪ ל25 אלף ₪ למרות שהוגשה תביעה על סכום גבוה יותר.

הצדדים יכולים להסכים האם להגיש או לא להגיש סיכומים, או רק לסכם בעל פה, הכול בכפוף לגמישות השופט בהתאם לנסיבות התיק.

התוכן למטרה שיווקית בלבד , ואינו מהווה ייעוץ משפטי בשום אופן.